● דיירי הבית: מימי סימבליסטה־שמואלי (38) מנהלת קהילה והדרכה במועצה הלאומית להתנדבות, אסף שמואלי (43) מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל הבלוג "המשבריסט", כרמל (6) תלמיד בכיתה א', ואילון (3.5) לומד בגן טרום טרום חובה.

● איפה גרים: משפחת שמואלי גרה בדירת חמישה חדרים בשכונת הפרחים. "עברנו למודיעין לפני שש שנים", הם מספרים, "ובשבוע הראשון הספקנו לאכול במסעדת תיתורה, להיות בהופעה של 'הגרובטרון' ולהגיע לחדר לידה. בחרנו במודיעין כי בזמן שחיפשנו דירה ברמת גן וגבעתיים הגענו לבקר חברים במודיעין והתאהבנו בשקט, במרחק הקצר מהטבע ומיחס העלות-תועלת בהשוואה לזה שיש במרכז".

אוהבים אוכל פשוט וטעים. משפחת שמואלי | צילום: גיל דור

● על העיר: "זאת עיר שכיף לגור בה עם פוטנציאל גבוה לקהילתיות. האנשים טובים, העירייה שירותית וזמינה, הנהגים בה נותנים לרצים להמשיך לרוץ ולחצות את הכביש ויש בה המבורגרים טובים. העיר נוחה לנהיגה, אבל פחות נוחה להליכה והיינו שמחים אם היו חושבים יותר על הולכי הרגל ‑ צל ברחובות, ניקוז טוב יותר בימי גשם ויותר מעברי חצייה קרובים".

● על העיסוקים: מימי: "בשנים האחרונות עלה בארץ היקף ההתנדבות והוא דורש כיום ניהול מקצועי שיידע לדאוג לצורכי המתנדב, לחוויית ההתנדבות ולתחושת הסיפוק של המתנדבים, כמו גם לתועלת של מקום ההתנדבות עצמו. התפקיד שלי במועצה הלאומית להתנדבות הוא להקים ולפתח את קהילת מנהלי ההתנדבות ולקדם את עולם התוכן של ההתנדבות בשגרה ובחירום".
אסף: "'המשבריסט' הוא מרכז ידע ייחודי בתחום שיימינג ומשברי רשת, וחוץ מהרצאות וסדנאות אני עוסק בייעוץ וניהול אירועי שיימינג ומשברים ברשתות חברתיות עבור עסקים, מותגים וארגונים".

● על התחביבים: "טיולים בארץ ובחו"ל, קמפינג וקהילתיות", הם אומרים. "אנחנו מהיוזמים של קבלות השבת הקהילתיות בגינת דבורנית. הבאה תהיה ב־20.9 בשעה 17:00. כולם מוזמנים".

● על הבישולים: "אנחנו חולקים את הבישול ולא פעם כשאנחנו מארחים אנחנו עובדים ביחד. אנחנו מעדיפים אוכל פשוט, לא מתוחכם ורצוי טעים".

● מוטו משפחתי: "הכי חשוב להיות מנומסים".

● חוויה משפחתית מיוחדת: "לפני כשנה כשהיינו בפריז הילדים נתקעו בקרוסלה ביציאה ממגדל אייפל. המאבטחים המקומיים נכנסו ללחץ והיו עסוקים בחילופי האשמות. אנחנו הרגענו אותם ואמרנו שאנחנו לא דואגים, הילדים יצאו בסוף, אבל כדי שזה יקרה הם היו צריכים להתאפס על עצמם ולהשיג את המפתח. זה לקח קצת זמן, העברנו לילדים מים ואוכל אבל הם היו גיבורים ובסוף גם הגיע מאבטח עם קצת תושיה ושיחרר את הקרוסלה. היינו מאוד גאים בילדים על השקט והסבלנות שהם הפגינו".
רותי בוסידן