כתבה: ליהיא גלמן רם.

שוק האופנה המקומי ידע עליות ומורדות לאורך השנים. אי אז, בתחילת שנות ה-2000, נראה היה שגל חדש שוטף את החנויות ומציע תוצרת נעליים מקומית, שעוצבה ונתפרה על ידי מעצבים ומעצבות מקומיים, אשר הושפעה ממגמות אירופאיות לצד שורשיות ארצישראלית. באותן השנים, המעצבת עתליה הושע (הבעלים של מותג הנעליים אימומה, שנסגר זה מכבר) חברה אל המעצבת מיה לוי, בעלת מותג הנעליים אוליב תומס, ויחד הן החליטו ליזום יריד מיוחד המוקדש כולו לנעליים בעיצוב ישראלי.

יריד שופוני. צילום: דרור בן נפתלי

מאז, תחום ההנעלה עבר לא מעט גלגלולים, רבים מבתי העסק נסגרו בשל חוסר היכולת לעמוד בתחרות עם מותגים מוכרים וזולים מחו"ל, אך במקביל אליהם גם קמו מעצבים חדשים שמנצלים את הפלטפורמה האינטרנטית להגעה לקהל לקוחות חדש, שנמצא מעבר לים. למרות הקושי הקיים בייצור אופנה מקומית בכלל ונעליים בפרט במדינת ישראל הקטנטונת, נראה כי מעצבי האופנה הישראליים אינם מוכנים לוותר.

העונה, חוזר יריד "שופוני" בפעם ה-22, (31.10-2.11) במיקומו החדש במתחם האקספו בתל אביב, אשר יציג את מיטב מותגי ההנעלה המקומית לצד אביזרים ולראשונה, גם ביגוד. אז מה נועלות המעצבות המקומית? קיבלנו גישה חד פעמית לארון הנעליים שלהן.

רותם אסייג (39), NOON

כמה שנים במקצוע: שלוש.

נעליים שלא אזרוק: אני לא זורקת סניקרס ושומרת אותן בקופסא המקורית. אלו נעלים שצוברות ערך וינטאג׳י בעיני. לדעתי סניקרס כמה שהוא יותר ישן ומשומש ככה הוא יותר יפה.

הסניקרס של רותם. צילום פרטי

נעליים הכי יקרות בארון: זוג נעליים של ACNE STUDIOS והן בטח הכי יקרות ביחס לפעמים שנעלתי אותן, שזאת פעם אחת. הן הורסות את הבריאות לדעתי אבל העקב שלהן לא שפוי למדרכות בתל אביב והן תמיד יורדות רגע לפני שאני יוצאת מהבית.

הנעליים הכי נוסטלגיות: זוג פאמפ סנדל עם פפיון של מארק ג׳ייקוב שקניתי שגרתי בניו יורק לפני הרבה שנים. אני שומרת עליהן כמו תכשיט שמזכיר לי תקופה מטורפת.

שומרת עליהן כמו תכשיט. צילום פרטי

המציאה הכי טובה: זוג של איב סאן לורן עם רקמת זהב. קניתי אותן בחנות בברוקין ב-8 דולרים.

נעלים אהובות: הנעליים של המותג שלי ושל שותפתי דנה שי. הן לבנות עם פפיון בלי שום דבר מסביב ותמיד משמחות אותי כל פעם מחדש. זו ללא ספק הבחירה שלי להופעה מושלמת.

הנעליים האהובות מקולקציית NOON. צילום פרטי

 

קשת נוסצקי (23), KESHET

כמה שנים במקצוע: זו הקולקציה הראשונה שלי והיא תוצג ביריד במסגרת ה- upcoming designers. ביום יום אני מדריכת קפוארה.

נעליים שלא אזרוק: את האוקספורד לעולם לא אזרוק מכיוון שזו הנעל הראשונה שתפרתי והכנתי לבד מאפס.

הנעליים של קשת. צילום פרטי

נעליים הכי יקרות בארון: נעלי עקב גבוהות של דיזל. הן עלו לי 1,200 שקלים וזה הסכום הכי גדול שהוצאתי אי פעם על נעליים.

הנעליים הכי זולות: נעלי הפלטפורמה הכחולות עלו לי 60 שקלים בלבד ואני עפה עליהן כל פעם מחדש.

הנעליים הכי לא נוחות: את הנעליים הלבנות אהבתי כל כך וקניתי אותן על אף שהן לא במידה שלי אבל אני אוהבת אותה מאוד אז נועלת אותה מידי פעם למרות שאני שוחה בה.

המעצבת קשת נוסצקי. נעלי עור חמרה דגם פדובה. צילום: שי הנסב

גלית נוי (47), AMRIA

גלית נוי והנעליים מהקולקציה החדשה. צילום: דרור בן נפתלי

כמה שנים במקצוע: שנתיים. במקור אני עורכת דין שעשתה הסבה. הקולקציה הראשונה, אם אפשר לקרוא לה כך, הורכבה מארבעה דגמים של סנדלים שעיצבתי לעצמי. חברות שראו, אהבו וכך התחלתי למכור.

הנעליים הכי יקרות: נעלי סירה שחורות קלאסיות של jimmy choo. אני כמעט ולא נועלת אותן, בשל גובה העקב שמכריע בשנים האחרונות, 90 מ"מ שזה הרבה מעבר למה שנוח לי, אבל גם לא מוכנה להיפרד מהן.

הנעליים האהובות עליי: עוד מילדותי אני חובבת סניקרס מושבעת. הזוג האהוב עלי הוא דגם Cortez של נייק . הגזרה מושלמת, ומתאימה לכל לבוש.

הזוג הכי אהוב. צילום פרטי

הנעליים הכי נוחות: בבית אני נועלת נעלי בית של ugg. כסובלת מקור תמידי בחורף אני לא יוצאת מנעלי הבית האלו שהן הכי מחממות בעולם. למזלי מידת כפות הרגליים שלי היא קטנה ואני זוכה לרכוש אותן בחנות הילדים ולכן במחיר מופחת באופן משמעותי.

נעליים לחרוש עליהן: בקיץ האחרון הזוג שלא זזתי ממנו היו flower python print, מהמותג שלי. הן סופר נוחות, עם עקב קטן ויש להן רשת אשר הופכת אותן לורסטיליות, כך שהן מותאמות לכל צבע וגזרה.

נעליים שלא יורדות מהרגליים מהמותג של גלית AMRIA. צילום פרטי

 

יעל זהבי (27), EUNOIA

יעל זהבי בנעלי המותג שלה EUNOIA. צילום: דינה איינשטיין

כמה שנים במקצוע: שלוש שנים.

הנעליים הכי אהובות: הנעל הראשונה שעיצבתי לפרוייקט גמר של הלימודים שבסופו של דבר גם ייצרתי עם קצת שינויים ומכרתי אותה בקולקציה הראשונה שעשיתי. 

הדגם הראשון מפרויקט בלימודים. צילום פרטי

הנעליים הכי יקרות: של המעצבת שני לקס. יש לי שני זוגות שלה והן סופר שיקיות ונוחות.

הנעליים הכי זולות: כפכף מרוקאי שחבר נסע למרוקו וביקשתי שיביא לי, ממש מגניבות אבל לא ממש נוחות.

הנעליים הכי לא נוחות: דגם סבאט של המותג מיסטה. נעלתי אותן בדיוק פעם אחת.

הכי מבטיחות והכי לא נוחות. צילום פרטי

 

מיה לוי (37), אוליב תומס

מיה לוי ונעלי אוליב תומס שיחכו לכם ביריד שופוני. צילום: דרור בן נפתלי

הנעליים הכי אהובות: אני מודה שאני קצת מפונקת ונהנית מפריבילגיה של מעצבת נעליים כך שמצטרפים לאוסף שלי הרבה זוגות חדשים מידי עונה. הכפכפים האלה הם הקראש הנוכחי שלי, עשויות מעור רך במיוחד, עם צבעוניות סתווית ולא דורשות שום מאמץ.

הקראש הנוכחי. צילום פרטי

הנעליים הכי נוחות: בירקנשטוק מוקצפות (מ- EVA)- אין מה לעשות, כמה שאנסה לא אצליח להגיע לנוחות של הנעליים הללו שלא שוקלות כלום וכשאני נועלת אותן אני מרגישה שאני הולכת על עננים. וכן, אני מבינה שלא מדובר בנעליים היפות העולם.

נעלי "היציאה" שלי: נעליים של אוליב תומס מחורף 2018-19. לצערי הסגנון היומיומי שלי די נכנע לזה של 'אמא עובדת'. בתקופה האחרונה פחות יוצא לי לצאת לבלות, אבל כשאני כן, אני אוהבת להשקיע ולהתאמץ והעקבים האלה סוגרים פינה מצויינת.

נעלי ה"יציאה". צילום פרטי

נעלי ה"בגידה" שלי: אני לרוב נועלת נעליים של אוליב תומס, אבל יש לי חולשה גדולה לסניקרס, אלה הזוג האחרון שהצטרפו לאוסף. אבל כן, כל פעם שאני נועלת אותם אני קצת חשה שאני בוגדת במותג שלי. 

הסניקרס האחרונות שהצטרפו לאוסף. צילום פרטי

הנעליים שאני מחכה לנעול: זוג חדש מהקולקציה החדשה, שהתאהבתי בהם מיד, אבל רק מחכה שיתקרר קצת. גשם גשם בוא.

שופוני, "אקספו תל אביב" ביתן 11 (גני התערוכה לשעבר )  – כניסה -10 שקלים. ימים ושעות: יום ה' 31/10 16:00-21:30, יום ו' 1/11 9:00-18:00, יום ש' 2/11 10:00-19:00.