צילום: קובי קואנקס התושב דניאל כהן ממודיעין לא יודע מה לעשות: הוא גר מעל גן ילדים בשכונת הכרמים, ומרפסת ביתו צמודה למתחם פחי הזבל של הגנים. "לפני שנה פתחו את הגן, ומאז חיי אינם חיים", הוא מספר השבוע. "מתחם הפחים מתמלא במהירות והריח מגיע אליי ישר הביתה. בשעות הערב, אחרי שהגן מתרוקן, מגיעים לחדר הזה חתולי רחוב שמחטטים בשקיות. אני שומע את הרעשים ומריח את הריחות וזה בלתי נסבל".

כבר לפני שנה פנה כהן בעניין לראש העירייה ולאנשי הפיקוח אך לדבריו, לא נעשה הרבה. "התקנתי ווים בכניסה לפחים והודעתי שאני מסכים לפתוח אותו מדי בוקר, למען צורכי הגן. רק ביקשתי שהגננות ינעלו את הפחים לאחר השימוש בהם.
"זה לא תמיד נעשה, ובינתיים אנחנו ממשיכים לסבול", אומר כהן ומוסיף כי מבחינתו, חדרי האשפה צריכים להישאר נקיים בדיוק כמו גני הילדים. "אני לא מבין איך זה שהגנים נראים כמו בית מרקחת אבל חדרי הזבל נראים כל כך נורא. כולם צריכים להתגייס כדי שהחדר הזה יישאר נקי".

כשפנית בנושא לעירייה, מה אמרו לך?
"כל אחד מעביר את האחריות אל השני ובינתיים המצב הוא של לכלוך וסרחון. לא מצליחים לפתור את הבעיה הזאת".

בעיריית מודיעין מכירים את הטענות ומסבירים שמדובר במתחם בעייתי. מנגד, מבהירים שם כי הפיקוח העירוני שם דגש מיוחד על המקום ודואג בו לניקיון שוטף. "הצבנו מפקח מיוחד שמגיע למתחם מדי יום, בשעות שונות ושבודק שהכל בסדר. לעיתים הוא אפילו מגיע בשעות הלילה המאוחרות", אומר ניסים חביב, סגן מנהל אגף שפ"ע בעיר. "דיברנו גם עם הגננות והן הבטיחו שהן מקפידות לזרוק את הזבל רק בתוך המיכלים. ברוב המוחלט של המקרים, המקום נקי ומסודר והזבל נמצא בתוך הפחים. אם יש בעיה נקודתית, אנחנו מטפלים בה באופן מיידי.

מהעירייה נמסר עוד כי "הגננות תודרכו לשמור על ניקיון חדר האשפה באופן סדיר ולהשאירו סגור למעט ימי פינוי האשפה".