מודיעין | צילום: שאטרסטוק

איך קורה שבעיר כמו מודיעין, שנחשבת חזקה מבחינה סוציואקונומית, עסקים קטנים מתקשים לשרוד? בשבוע האחרון נסגרו שני עסקים מוכרים ואהובים בעיר ‑ 'עליית הגג', חנות יד שנייה במרכז רננים של חיה גולדמן, ו'פצ'ולה' ‑ מסעדה ביתית במרכז מרל"ז של בני הזוג אורן ונעמה בן שטרית.

בעליהם מספרים על הקשיים המלווים בעלי עסקים קטנים בעיר. אמנם חלק נכבד מהקשיים הם אובייקטיבים וקשורים לכוחות השוק השונים, אולם בחלק מהמקרים נראה שקצת עזרה מצד הרשויות היתה יכולה להקל.

בדירוג שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ומתייחס לשנת 2017, מודיעין נמצאת בצמרת הדירוג של הערים שבהן נפתחו עסקים חדשים ובתחתית הדירוג מבחינת הסיכון העסקי. אולם עדיין יש בעיר עסקים המתמודדים עם קשיים ונאלצים לסגור את שעריהם.

חיה גולדמן ב'עליית הגג' | צילום: פרטי

חיה גולדמן: "הנחה בארנונה"

חיה גולדמן הגשימה חלום ישן ופתחה לפני כשנתיים את חנות היד השנייה שלה 'עליית הגג', עם הרבה חלומות והרבה תקוות. אולם אחרי שנתיים היא נאלצה לסגור, והשבוע, אחרי שסיימה לפנות את החנות, היא התפנתה לשתף על המהלך הכואב.

"השקעתי שם את הנשמה שלי ולצערי זה לא צלח כמו שרציתי", היא אומרת. "החודש הייתי אמורה לחדש חוזה שכירות והייתי צריכה להחליט אם אני ממשיכה או לא, והבנתי שזה לא שווה לי כלכלית להמשיך, עם כל הכאב שיש בזה. יש פה קושי אמיתי. רק במרכז רננים עצמו יש עכשיו שלושה עסקים שנסגרים אחד אחרי השני. זה לא ייתכן שנשתוק על זה. אנשים משקיעים את הנשמה בעסקים האלה". 

לדבריה, לא לכולם יש את האמצעים להשקיע בפיתוח עסקי. "בהתחלה צריך לדאוג לשכירות, לארנונה, למלאי. לא לכולם יש כסף להשקיע בייעוץ עסקי, גם אם זה מסובסד. אתה תשקיע בפרסום. לא לכולם יש גב כלכלי ואתה צריך לעשות החלטות. גם אני הייתי רוצה לקחת קורס דיגיטלי וללמוד לצלם את העסק, אבל צריך לעשות החלטות ולפעמים הן גורליות. יש קושי והייתי מצפה שהעירייה, שרואה שעוד עסק נסגר ועוד עסק נסגר, תהיה שם. שתיתן למשל הנחה בארנונה או ייעוץ עסקי חינמי. יש המון עסקים שנמצאים בבתים, שהיו מתים לפרוץ החוצה, ואי אפשר. העירייה לא צריכה לממן אותנו, אבל היא יכולה לעטוף קצת יותר. אני משלמת ארנונה גבוהה, אז למה אני צריכה לשלם גם אגרת שילוט גבוהה?".

גולדמן היתה שמחה לקצת יותר סיוע. "אני מפרנסת הרבה אנשים, אז תקלו עליי ועל עסקים אחרים. אנחנו משקיעים את כל הנשמה ובסוף נאלצים לסגור ולחזור להיות שכיריםכשנפתח מקום חדש זה לא מספיק שראש העירייה בא לברך ולקבוע מזוזה. אני לא מאשימה אף אחד, אבל מאוד הייתי רוצה שיקשיבו לנו. צריך שמישהו ישמע אותנו. הכל טוב ויפה על הנייר אבל האם קורה באמת משהו בשטח בגלל שיש מישהו בעירייה שמחזיק את תיק העסקים הקטנים?".

גולדמן מספרת שההוצאות על העסק היו גבוהות והיא לא עמדה בהן. "שילמתי 2,000 שקל לחודש ארנונה פלוס אגרת שילוט 1,800 שקל לשנה. על כל שלט קטן שאני שמה לוקחים כסף. חוץ מזה שילמתי עבור ועד המרכז 350 שקל לחודש, ו־4,000 שקל בחודש שכירות. מצאתי את המקום הכי זול ועדיין לא הצלחתי לפרוץ את התקרה. יש בעיר המון קבוצות נטוורקינג, אבל עדיין הרבה עסקים נסגרים. כולם עם רצון מאוד גדול להצליח ובכל זאת, בתכל'ס איפה שאתה נופל זה הכסף. אתה מוציא את כל מה שאתה מכניס ובסוף נחנק". 

תאה קורן מ'המטבח של תאה' | צילום: פרטי

תאה קורן: "לקחת סיכון"

לתאה קורן מ'המטבח של תאה סדנאות לבישול גיאורגי' יש עסק הפועל מהבית. היא היתה מאוד רוצה לצאת החוצה אבל היא חוששת. "אני מתקשה לצאת מהבית", היא אומרת. "זאת התלבטות ואני מתקשה להחליט שאני יכולה להרשות לעצמי לצאת מהבית. אני מפחדת לקחת את הסיכון. כרגע העסק מהבית מצליח. השאלה מה יהיה אם יוצאים מהבית? אני מאוד מתלבטת. אני מאוד רוצה להגדיל את קהל הלקוחות שלי אבל מאוד חוששת כי אני רואה עסקים מסביב שנסגרים ופוחדתכל שני וחמישי אומרים שעסקי מזון נופלים. אף אחד לא מעודד אותך לפתוח עסק של מזון. אם הייתי יודעת שיש לי עזרה ממקום אחר שייתן לי אורך רוח של נשימה, הייתי עושה את הצעד הזה בשקט יותר ובפחות חשש".

אורן בן שטרית מ'פצ'ולה' | צילום: פרטי

נעמה בן שיטרית: "עיר קשוחה"

נעמה בן שטרית, שפתחה ביחד עם בעלה אורן את מסעדת 'פצ'ולה' לאוכל ביתי לפני כחמש שנים עם המון חלומות בלב, נשמעה השבוע כועסת וכאובה. "זאת עיר קשוחה", היא אומרת, "על כל דבר הקונים היו חושבים שהם קנו אותי. הם היו שואלים 'למה אתם מוכרים חומוס ב־24 שקל? בעכו זה יותר זול'. נכון, אבל בעכו אין ארנונה גבוהה ובעכו אין אגרת שילוט, ובעכו יש תנועה של אנשים שבאים לטייל ועוד מיליון דברים. כל כך קשה להתמודד פה עם דברים.

הגענו למצב שאם שרדנו חמש וחצי שנים זה רק בגלל שהאוכל שלנו היה ממש טעים והמסעדה היתה הכי נקייה שיש. נכנסו ללופ כזה של כמה שנים. אורן היה עובד מארבע בבוקר וחוזר בעשר בלילה, עומד על הרגלים כל היום. היו ימים נוראים, כמו למשל באוגוסט כשהעיר ריקה מאנשים. נכנסנו למעין לופ שאם לא נעבוד לא יהיה כסף לשלם לספקים, ומצד שני אני רק משלם לספקים ולא מרוויח, אז מה עשינו? זה הלופ של להחזיק את עצמך מעל המים. התרגלנו לאוכל גרוע וללכת למה שמוכר וידוע ולא בהכרח למה שטוב. לעסקים קטנים שהם פרטיים והם לא ארומה או מקדונלדס מאוד מאוד קשה לשרוד.

בסופו של יום עושים הכל בכדי שהקטנים ילכו הביתה והגדולים ישארו. רישוי עסקים היו אצלנו מיליון פעמים. על שלט שילמנו 1,900 שקל לשנה. איחרנו בתשלום על הכיסאות בחודש אז נתנו לנו דוח של 1,000 שקל. יכלו באותה מידה להזכיר לנו שיש לנו חוב והיינו משלמים, אבל הרבה יותר קל לתת דוחות. מרגיש שלא באמת רוצים שהעסקים הקטנים יצליחו. ואני עוד לא מדברת על שכירויות של 9,000 שקל בחודש פלוס מע"מ. עבדנו בשביל אחרים ועייפנו מזה. אנחנו מעדיפים להפסיק להיות חייבים לאחרים. רווח אין מזה ובסופו של דבר יש הפסד". 

אחת הבעיות שבן שטרית מצביעה עליה היא העובדה שאין הרבה אנשים בעיר במשך שעות היום. "הבעיה של העיר הזאת היא שאנשים יוצאים משמונה בבוקר וחוזרים בשבע בערב וכולם במרוץ החיים", היא אומרת. "העירייה, במקום שתדרבן ותגיד בואו נעשה יותר קל לעסקים לפרוח, לא ניסו להקל עלינו. העיר צריכה לדרבן והיא לא מדרבנת. גם ככה קשה.

הם יכולים לעזור בהקלה באגרת השילוט, בלא לתת דוחות מיותרים, בקשיים שמערימים ברישוי עסקים, בכל מה שמסביב. רצינו לשים מוזיקה בחוץ ואמרו לנו שאסור, על הכיסאות ששמנו בחוץ שילמנו, עסק לידינו שם טלוויזיה בחוץ כדי למשוך אנשים וקיבל דוח, למה? לא מספיק קשה פה ככה? למה שלא תקלו?".

העירייה: "הרבה הקלות"

מחזיק תיק העסקים הקטנים והבינוניים במועצת העיר, חבר המועצה שחר מי און, טוען כי אף אחד מהעסקים האלה לא ביקש את עזרתו וכי דווקא הוא עושה לא מעט עבור העסקים הקטנים בעיר.

"עשיתי הקלות בנושא אגרת השילוט. בעלי עסקים יכולים להוציא 'רול אפ' ללא תשלום במקום להוציא שילוט אחר. אחד מהתפקידים שלי הוא להיות כתובת ציבורית. מי שפונה אליי, אני פועל. יש לי עוד כמה רעיונות להקל. אני מרחיב את השירותים ביחד עם המרכז הרב תחומי. בעלי עסקים קיבלו הדרכות ב־20 שקלים מתקציב שאני הבאתי. עסקים קיבלו הרבה הקלות במרכז מרל"ז. אני יכול לעשות רק מה שבתוך התקנות ולסייע ואם צריך לשנות.

כל רבעון אני מזמין את בעלי העסקים לוועידת עסקים קטנים. אם הם לא טורחים לבוא שלא יצפו שיעשו בשבילם. כל הפקידים בעירייה יודעים כמה הנושא בדמי. צריך לגלות מעורבות. יש לכם כתובת - תפנו אליה. אני עושה את כל מה שאני יכול במסגרת החוק. כל דבר שמובא לידיעתי אני משתדל לעזור. סטטיסטית אנחנו מהאזורים הנמוכים בארץ בסגירת עסקים. עם זאת, חבל לי על כל עסק שנסגר ואני מאחל לכל העסקים שיפרחו. צר לי אבל אני לא חושב שזאת מגמה כי בפועל רואים פתיחת עסקים". 

מהעירייה נמסר בתגובה: "בימים אלה התפרסם על ידי משרד הכלכלה כי מודיעין מכבים רעות מדורגת במקום הראשון בישראל בידידותיות לעסקים קטנים ובינוניים, בקרב הערים הבינוניות המונות בין 50 ל־150 אלף תושבים.

הישג מרשים זה, שהוא גם עלייה מהמקום השני והמכובד בו היתה ממוקמת העיר בשנה שעברה, הוא תוצר של תוכנית עירונית רחבה לדאוג לצמיחתם ושרידותם של העסקים בעיר, השותפים המלאים של העירייה להצלחתה הכלכלית של העיר, להרחבת מקומות התעסוקה ולמתן שירותים מגוונים לרווחת התושבים. דבר זה מתבטא למשל, באגרת שילוט שהיא בין הנמוכות בארץ, ותעריפי ארנונה נמוכים בהשוואה לרשויות אחרות.

בנוסף, פועל בעיר מרכז לפיתוח עסקים בחסות העירייה, המרכז הרב תחומי ומעו"ף במשרד הכלכלה, שמעניק בין השאר ליווי עסקי וקורסים מקצועיים מסובסדים, וכן ארגנה העירייה כנס הסברה מיוחד לבעלי העסקים הקטנים על רפורמת רישוי העסקים. זהו רק חלק מתמיכתה של העירייה, שתמשיך בכך גם בשנים הבאות למען העסקים הפועלים בעיר.

"לעניין הקנס שניתן בגין הוצאת כסאות שלא בהיתר - קשה להבין כיצד הטענה קשורה לפרגון או עידוד של בעלי עסקים, שהרי גם בהקשר זה העירייה פועלת למען בעלי העסקים ובניגוד לרשויות אחרות, גובה תשלום אגרה נמוך על הוצאת כסאות שאינו נמדד על פי גודל השטח, כל עוד אין מפגע בטיחותי לעוברים ושבים. כל שצריך הוא להוציא היתר, ובמקרה זה, מדובר בעבירה שבוצעה מספר פעמים בשנתיים האחרונות על ידי בעלי העסק.

בפעם הראשונה, ניתנה בשנת 2018 התראה, ולאחר שהמשיכו לפעול ללא היתר, ניתן להם קנס. גם בשנת 2019 חזרו בעלי העסק על אותה העבירה ולאחר שניתנה להם התראה שוב, ניתן קנס נוסף עליו ערערו ונמצא כעת בבחינת התובע העירוני".