ארטיק מונקיז | צילום: באדיבות 'ראש חוצות'

גם השנה ייסגרו בחול המועד צמתים מרכזיים ברחבי מודיעין ועשרות אמני קרקס מן הארץ ומן העולם יפשטו על הרחובות וירתקו אליהם עשרות אלפי מבקרים מהעיר ומחוצה לה. הפסטיבל, שהחל כיוזמה חד פעמית לפני שמונה שנים, הפך עם הזמן למסורת מקומית, מה שהכריח את המארגנים השנה לחשוב איך לגוון ולהפתיע את הצופים.

"אחרי שבע שנים עשינו בחודשים האחרונים איזושהי בדיקה אצלנו מה אנחנו רוצים", מספר חבר המועצה אלעד שמעונוביץ, מחזיק תיק התרבות. "מצד אחד ברור היה לחלוטין שמדובר בפסטיבל מוצלח שהשיג את כל היעדים ושם את מודיעין על מפת האירועים הארצית, ומצד שני הרגשנו את עייפות החומר ואת הצורך לרענן ולחדש".

במסגרת זו הקימו בעירייה בחודשים שקדמו לפסטיבל ועדת היגוי ופנו ליזמים ולאנשי תרבות בארץ כדי שיציעו רעיונות נוספים. במקביל התבקש מפיק הפסטיבל, ג'קי בכר, להציע רעיונות לחידוש וריענון הפסטיבל.

"עלו רעיונות מאוד יפים", אומר שמעונוביץ, "אבל חלקם לא עמדו במבחן הזמן וחלקם דמו לדברים שנעשים במקומות אחרים בארץ והרגשנו שהם לא ייחודיים מספיק. מצד שני, עדיין יש לנו מוצר טוב ביד, מוצר שהוכיח את עצמו ושהקהל מאוד אוהב. השדרוג והתוכניות הנוספות שג'קי הציג היו מאוד טובים ולכן החלטנו להמשיך במתכונת הקיימת, עם כמה שדרוגים ושינויים".

אלעד שמעונוביץ | צילום: באדיבות עיריית מודיעין

בין היתר מציין שמעונוביץ כי בכר הציע לשנות את מיקום הפסטיבל. "האופציה היחידה שעלתה היא מרכז העיר החדש שיכול לתת דחיפה לשדרה החדשה", מגלה שמעונוביץ, אך באותה נשימה מסביר כי בשל עניינים ארגוניים הוחלט כי התכנון ייצא לפועל רק בשנה הבאה.

"בינתיים השנה הבאנו הופעות ממקומות חדשים וז'אנרים חדשים של קרקס, לא רק מאירופה אלא ממקומות נוספים כמו סין, הודו וקבוצה מקנדה, שייקחו את עולם הקרקס למקומות חדשים שעד היום לא היו".

"שמח ומסקרן"

מפיק הפסטיבל, בכר, מספר על תהליך הפקת הפסטיבל. "יש לפסטיבל דרך פעולה ושיטת עבודה. זה ממש מוסד תרבותי. אנחנו עם תוכניות סדורות. מיד בסוף הפסטיבל, חודשיים אחרי, אנחנו כבר יוצאים לדרך ומתכננים את הפסטיבל הבא, תהליך שכולל הוצאת 'קול קורא' לאמנים בארץ ובחו"ל. מגיעות אלינו עשרות הצעות ואז מתחיל תהליך של בדיקת ההצעות, ישיבה ומחשבה עליהן ופנייה לאמנים". לדבריו, מתוך כל הדיונים הללו נוצרת התוכנית.

"יש לנו בפסטיבל מישהי שתפקידה במשך שנה שלמה הוא רק לחפור בכל העולם, ובעצם כל הזמן לחפש דברים חדשים ופרויקטים מעניינים שקורים. אנחנו עם תקציב מאוד מוקפד ופחות או יותר יודעים להגיד איזה סוג קבוצות אנחנו יכולים להזמין. מתוך הקאדר הזה של עשרות מופעים אנחנו מייצרים תמונה של הפסטיבל".

הקרקס הסיני | צילום: באדיבות 'ראש חוצות'

השנה היה למפיקים רצון גדול לפרוץ את מחסום ההופעות האירופאיות. "בדרך כלל אנחנו מביאים אמנים מאירופה", מסביר בכר, "גם בגלל היכולת התקציבית וגם בגלל הקרבה שמקלה על העניינים. השנה רצינו לפרוץ את זה והבאנו קבוצה מסין של תשעה אמנים, וקבוצה מהודו של חמישה אמנים. היתה קבוצה מאנגליה שסגרנו איתה, אלא שברגע האחרון קיבלנו הודעה שהמטען שלה לא יכול להגיע מסיבות של חוסר בזמן וההופעה התבטלה. היו לנו יומיים של היסטריה קלה, אבל מהר מאוד מצאנו קבוצה אוקראינית עם מופע מטריף שיעשה הרבה שמח בפסטיבל.

"האמנים מהודו זה ממש חדש", מוסיף בכר, "גם האמנים הסינים והאוקראינים זה חדש לגמרי. אלה מיומנויות שהקהל לא ראה עד היום ואני מאמין שזה יעשה הרבה שמח וגם יהיה מאוד מסקרן".

קשה להפתיע אחרי שמונה שנים.

"עולם הקרקס בארץ ובעולם הולך לכל מיני מקומות חדשים. זה נכון שבאופן אישי העין שלי כבר עייפה לראות דברים מסוימים, לכן אני מחפש שיפתיעו אותי. גם הקהל מחכה. השנה באים באמת עם כמה דברים שיפתיעו מאוד. אנחנו מקימים מתחם שהוא בעצם כפר צועני בסגנון ימי הביניים, שיחיה בשעות הערב, וכל החוויה תהיה גם צוענית וגם קרקסית.

באמפי ייערך אחד המופעים הגדולים של הפסטיבל, שהוא שיתוף פעולה בין להקת 'שקטק', שבאה מהמעולם של תיפוף, לבין אחד ממוסדות הקרקס ‑ 'בסקולה' מתל אביב, שיצרו ביחד מופע משותף שירוץ פעמיים בערב. זאת תהיה חוויה גדולה. בנוסף, החלטנו השנה לייצר מין מיצג, מופע קצר ברחבה של חניון היכל התרבות, שיופיע שלוש‑ארבע פעמים בערב. זהו מיצג של אמני אש שיעמדו על קירות ומרפסות ובעצם ברגע מסוים נחשיך לגמרי את כל החניה ויגיעו אמני אש מכל מיני מקומות וייצרו כמה דקות של מופע מרהיב".

אפ ביט | צילום: באדיבות  'ראש חוצות'

בפארק הדגים, מספר בכר, הקהל יזכה לקחת חלק פעיל בחגיגה. "אנחנו נייצר חלל קרקסי שהמבקרים יוכלו לשבת בו ולהצטלם. הכוונה היא לעורר את הקהל ואחת לכמה שנים צריך את הניעור הזה. אני מאמין שגם בשנים הבאות נמצא את הבעירה החדשה שתביא כל פעם את המשהו החדש. יש הרבה דרכים לשמור ולדאוג שהפסטיבל ימשיך להיות מעורר ויספק חוויה חדשה כל שנה. אנחנו כל הזמן בדיאלוג עם עצמנו ועם העיר".

"ילדים לשלושה ימים"

"זה חשוב לבדוק את עצמנו. אני לא חיי בוואקום. לפסטיבל יש עדיין בפירוש בשר, יש לו עדיין צידוק ועדיין בטוח שיבואו אנשים ויגידו מה פתאום, אבל זה לא רלוונטי. זה יכול להיות גם וגם", אומר אלון שמידט, ראש מחלקת תרבות בעירייה. "כל הזמן יש דיאלוג ומחשבות כדי להשאיר את נושא הפסטיבל בוער. זה פסטיבל שמתפתח ותמיד רצים קדימה להמון מקומות.

עולם הקרקס הולך היום מאוד רחוק עם קרקס אמנותי, וקרקס מחול מייצר מופעים יותר איטיים ויותר שקטים. זה תהליך לימוד שמיועד לקהל של התחום. בכל שנה אנחנו מביאים כמה דברים שמושכים אותנו עוד קדימה, לפתוח את המנעד של הקהל, שיהיה יותר פתוח לראות עוד דברים. אי אפשר בכוח להחליט לקהל. זה לא עובד. אתה צריך דיאלוג עם הקהל".

מה ההבדל בין הפסטיבל השנה לזה של שנה שעברה?

"השוני הוא כל התהליך שהפסטיבל עבר, של בדיקה וביקורת עצמית ברמה של 'פסטיבל לאן' ובסופו של התהליך הבנו שהפסטיבל עדיין מספק לנו את מה שאנחנו רוצים - להתיילד - בואו נהיה ילדים לשלושה ימים, כי בסופו של יום זאת חוויה אישית.  היום גם השפה הקרקסית עברה שדרוג. זה לא אותו קירקס עם הליצן והאריות. עברנו לתקופה אחרת בז'אנר הזה. היום יש לאו דווקא ליצנים, אלא הרבה יותר אקרובטיקה אווירית ומופעי על. מעבר לזה יהיו בפסטיבל השנה דברים מקסימים, מקרקס סיני שעומד להגיע, יש קבוצה שמגיעה מקנדה ומאוקראינה, ויש את הדברים הקבועים".

שיניתם משהו בקונספט?

"את באי הפסטיבל יקבל קרקס צועני ברחבה של היכל התרבות. כנראה שתהיה מדורת שבט והקהל יצטרף למופעים של להטוטי אש על גגות הספרייה. יהיה מופע ישראלי שמשלב בין להקת 'בסקולה' ללהקת 'שקטק'. תהיה תחרות הנאמבר המסורתית שלנו. לאורך הפסטיבל יהיו סדנאות ומתחמי צילום שבהם אנשים יכולים לצלם בתוך אולם קרקסי - צילום סלפי בתוך עולם קרקסי תלת מימדי שנעשה במיוחד לפסטיבל. יהיו תהלוכות מגרמניה ומישראל, ועוד ועוד. יהיה מאוד מעניין. אני אשמח שבאי הפסטיבל יבואו ברוח של שטות לתוך עולם של ילדות. החיים שלנו גם ככה קצרים, תבואו ותיהנו".

הפסטיבל ייערך ב־17-15 באוקטובר. הכניסה חופשית.

 הקרקס במספרים:

11 מופעים.

1.5 מיליון שקל השקעה.

30 אלף מבקרים ביום.

100 אלף מבקרים בפסטיבל בסך הכל.