יהודית בן משה | צילום פרטי

יהודית בן משה, 53, בית ספר 'היובל', רכזת החטיבה הצעירה ומחנכת שמלווה את ילדי הגן לכיתה א'. 

מה עשית בחופש הגדול? "כשמסתיימת לה השנה ואני יוצאת לחופשה אני בעיקר מתנתקת, לוקחת לעצמי פסק זמן משמעותי, לומדת לתת לעצמי, למלא מצברים וליהנות מהדברים הקטנים. להיות עם המשפחה ועם שני הנכדים הקטנטנים שלי שמוסיפים לי אושר ושמחה ונקודת מבט נוספת על היופי של הגיל שמגלה את העולם. לקרוא את כל מה שלא הספקתי במהלך השנה וכמובן לטייל. היעד האהוב עליי בשנים האחרונות הוא יוון - טיסה קצרה ומגלים את גן העדן". 

האם תמיד חשבת שתהיי מורה? "האמת היא שכן. הייתי מדריכת נוער בצבא בגדנ"ע ועסקתי בעיקר בנוער שהשתמט משירות צבאי, הסתבך עם החוק והגיע לבתי הכלא לנוער. משם ועד למכללת סמינר הקיבוצים ללמוד חינוך מיוחד הדרך היתה קצרה. כשגדלתי הבנתי שאני מאוד אוהבת לעסוק בחינוך המיוחד על רבדיו השונים, אבל יותר מכל אני אוהבת לפגוש את הצעירים ביותר שיש להם אמירה משלהם, דרך משלהם לראות ולחוות את העולם, חשיבה מיוחדת, יצירתית, מחוץ לקופסה. תן להם חומרים שונים, תזרוק רעיון אחד או שניים, והשמיים הם הגבול. אנחנו קוראים לזה אצלנו בבית ספר היובל 'לחלום, לחקור, ליזום', ולא משנה הסדר, העיקר שאתה לא מפסיק לחלום ולעוף עם החלומות".

מהם היעדים שאת מציבה לעצמך השנה? "החלום שלי לשנה הקרובה הוא להמשיך את התהליך אותו התחלתי בשנה שעברה ‑ לשלב את המשחק היצירתי בכל דרך אפשרית בגן, להפוך את הקטנטנים שלי למובילי דרך קריאטיביים אקטיביים ושותפים פעילים בתהליך הלמידה בגן, כי זו לדעתי הלמידה החדשה. כמו שנאמר: 'אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד' ‑ בנג'מין פרנקלין".

איחולים לשנה הבאה: "אני מאחלת לעצמי ולכל מי שבוחר לחנך ולהיות שותף בתהליך החינוכי, לאהוב את העשייה, להתרגש ממנה בכל שנה כאילו זו היתה השנה הראשונה. שתהיה לכולנו שנת תש"פ מפתיעה לטובה".

"סביבה מצמיחה"

שם: שרי שפרלינג
גיל: 52
בית ספר: תיכון 'יחד'
תפקיד: מחנכת, רכזת שכבה ומורה למדעים.

שרי שפרלינג | צילום פרטי
מה עשית בחופש הגדול? "החופש שלי היה מגוון. תחילה סידרנו את הבלגן בבית שנוצר בלחץ של סוף השנה. בתי הבכורה תתגייס בתחילת השנה לצה"ל, לאחר שנת שירות עמוסה ומאתגרת, והחלטנו לנצל את העיתוי לנסיעה לאוסטריה שם בילינו יחד שבועיים קסומים. טיילנו גם בארץ, קראתי ספרים רבים, מעט התבטלתי וכמובן נערכתי לשנת הלימודים הקרובה".

האם תמיד חשבת שתהיי מורה? "כשהייתי קטנה חלמתי להיות מורה. מצאתי את עצמי עומדת לא מעט שעות מול המראה ומחקה תחילה את הגננת שלי ומאוחר יותר את מורותיי. משבגרתי רציתי לעסוק בחינוך כדי להביא לשינוי. לאחר שסיימתי את שירותי כקצינה בצבא קבע למדתי חינוך אולם לא עסקתי בכך, אך לפני תשע שנים כשבנותיי הצטרפו למסגרות החינוכיות של יחד, בחרתי לחזור לחלום הישן והצטרפתי אף אני כמורה למקום שהוא בית עבורי, ובו לעבודתי מתלווה תחושת שליחות".

מהם היעדים שאת מציבה לעצמך השנה? "כמובן שיעדי החינוך הם רבים. החשוב שבהם הוא להגיע לכל תלמיד ותלמיד וליצור עבורו סביבה בטוחה ומצמיחה שבה הוא יצליח למצות את יכולותיו ויפעל להשגת היעדים שהציב לעצמו. כמו כן, אני רואה בחינוך לערכים יעד מרכזי ולפתח לומדים סקרנים ששואפים לחקור, לשאול ולדעת".

איחולים לשנה הבאה: "לקראת השנה הבאה, ברוח החזון של יחד ובהלימה לנושא השנתי שנבחר, אני מאחלת שנהיה ערבים זה לזה, ננהג בחמלה, נגלה סובלנות, נחזק את המשותף בינינו וננהל את המחלוקות באופן ראוי. ש'שבט אחים ואחיות' לא יישאר ביטוי מפזמון חביב".

"חינוך לשוויוניות"

שם: קרן מויאל
גיל: 41
בית ספר: 'רעים'
תפקיד: מחנכת כיתה ד' ורכזת חברתית.

קרן מויאל | צילום פרטי

מה עשית בחופש הגדול? "במהלך החופשה עבדתי בקייטנת החופש הגדול וטיילתי בצפון איטליה עם משפחתי היקרה".

האם תמיד חשבת שתהיי מורה? "גדלתי במשפחה שבה המורים הם כוח מנצח, והיה לי די ברור שאני רוצה להמשיך במתכונת הזו, כאשר אני רואה את דודותי משקיעות מזמנן והכל באהבה למקצוע זה".

מהם היעדים שאת מציבה לעצמך השנה? "להעמיק את החינוך לקהילתיות, להמשיך לעודד שיתוף פעולה ותרומה לקהילה ובתוך כך לעצב את זהותם של תלמידנו המקסימים. כמו כן להמשיך ולחדד בחינוך לשיוויוניות, הכולל תמיכה בכל הקשת החינוכית. לדאוג לעצב את רוחם של תלמידנו לאורם של ערכינו הלאומיים. ובעיקר להמשיך ולדאוג לבטחונם ומוגנותם של תלמידנו ולוודא שהם מגיעים לבית הספר המיוחד שלנו בשמחה ובאהבה בראש ובראשונה".

איחולים לשנה הבאה: "אני מאחלת לכל המורים, ההורים והתלמידים שנה מוצלחת, שנה מלאה בחיוך ושמחה. שתבטאו את כישרונותיכם בביטחון ואמונה ושתגלו עולמות חדשים ומהנים. שעולמכם יהיה שופע יצירה, שתתרמו לזולת ותהיו מעורבים בחברה. שבכל השנה תהיו הניצוץ והאור".

"תחושה של העצמה"

שם: נועה עזו
גיל: 38
בית ספר: 'ענבלים'
תפקיד: מחנכת כיתה.

נועה עזו | צילום פרטי

מה עשית בחופש הגדול? "ראשית, קמתי בבוקר ביקיצה טבעית וללא שעון מעורר. טסתי לחו"ל פעם אחת עם הבעל ופעם השנייה בהרכב משפחתי מלא. היה ממש ממש כיף. ביליתי עם הילדים שלי וכמה שיותר, בקולנוע, בהופעות, בריכה וכו', וגם ככה סתם בבית, שזה אחד הדברים הכי כיפיים".

האם תמיד חשבת שתהיי מורה? "כשהייתי קטנה תמיד רציתי להיות גננת, אחר כך חשבתי על קריירה צבאית אך חזרתי לחלום המקורי ‑ הוראה. היום בהכשרתי אני גם מורה וגם גננת, אך אוהבת יותר להיות מורה".

מהם היעדים שאת מציבה לעצמך השנה? "לשנה זו אני מסמנת לעצמי כמטרה כמו בכל שנה, קודם כל ליהנות ממה שאני עושה, לקום בבוקר בחיוך ולעשות הכל מתוך תחושה של הנאה וסיפוק. ולזה מתווספים עוד המון יעדים כגון להכיר כל ילד וילדה, להעניק להם תחושה של העצמה, הצלחה, הכלה וכמובן אהבה. ללמד ולהעניק וכמובן על הדרך ללמוד מהם והמון.

"השנה הייתי רוצה להתנסות בתחומי לימוד חדשים כגון בישול ואפייה, שדרכם אפשר ללמוד ולחוות המון דברים מתחומים אחרים לגמרי, ואכן איישם זאת בפעם הראשונה בבית ספרנו בהקמת מטבח לימודי ושיעורי קולינריה. בשיעורים הללו נשלב למידת חשבון, עברית, כתיבה תוך לישה, ערבוב וטעימה, ולבסוף גם נצא עם תוצרים טעימים. זה מאוד מסקרן ומרגש אותי כי גם עבורי זוהי התנסות חדשה ומרעננת".

איחולים לשנה הבאה: "מאחלת לי ולכל חבריי עובדי ההוראה התחלה מתוקה ונעימה, שנה מלאה בלמידה וחוויות מעשירות. לתלמידים היקרים אני מאחלת שנה מוצלחת, עשירה בלמידה חווייתית, שיגיעו לבית הספר בחיוך וגם יחזרו ממנו בחיוך גדול יותר".

מצדיעים לו

שם: אריה גיזר
גיל: 53
בית ספר: עירוני א' מודיעין
תפקיד: מחנך כיתות אתגר/מב"ט, מורה מקצועי לאזרחות וניהול עסקי.

אריה גיזר | צילום פרטי

מה עשית בחופש הגדול? "הרבה זמן איכות עם המשפחה בארץ ובחו"ל, מרתון סדרות, העמקת הידע בהשקעה בשוק ההון. היערכות לקליטת כיתת חינוך חדשה (לימוד מאפייני התלמידים והכיתה, היכרות עם חלק מהתלמידים, הכנת חומרים לשיעורי חינוך, ועוד). היערכות למתווה הוראה חדש של מקצוע האזרחות (הכנת חומרים מתוקשבים ורענון מערכי שיעור)".

האם תמיד חשבת שתהיה מורה? "זוהי הקריירה השנייה שלי, אחרי שהשתחררתי מצה"ל בדרגת אלוף משנה בתום 28 שנות שירות בחיל האוויר. חלמתי להיות מורה עוד מגיל צעיר. במפגש שהיה לי לפני מספר חודשים עם ידידה ותיקה מהשירות המשותף שלנו בצבא היא הזכירה לי שיחה שניהלנו במהלך לימודינו המשותפים לתואר ראשון. שוחחנו על מה אנחנו רוצים לעשות כשנהיה גדולים, אני עניתי: 'מורה'. היא שאלה אותי: 'אז מה אתה עושה בצבא?', עניתי לה: 'עושה את מה שאני אוהב וגם חוסך כסף כדי שאוכל להיות מורה ולפרנס את משפחתי בכבוד'. ואכן, עכשיו כשאני בפנסיה, אני יכול להקדיש את כל כולי לתלמידים מבלי להתעסק בטרדות היום יום".
יעדים לשנה החדשה: "ליצור קשר של אמון והערכה הדדית ביני לבין תלמידי כיתת החינוך החדשה שלי, כמה שיותר מהר. לגרום לתלמידים שלי להאמין בעצמם ולהוביל אותם להצלחה".

איחולים לשנה החדשה: "שימשיך להיות מאתגר, ממלא ומהנה כפי שהיה עד כה".