הצעה לסדר של חבר מועצת העיר מודיעין שחר מי און להסדיר את נושא האכלת החתולים בעיר תחת פיקוח עירוני הורדה לפני כחודש מסדר היום על ידי ראש העירייה, חיים ביבס, שהורה להעבירה לדיון ועדת חריגים לתכנון ובינוי. המשמעות: מאכילי החתולים לא יזכו לתמיכת העירייה.

כל זאת לא מרפה את ידיהן של המאכילות אוה אהרונוף ואלה ארדיטי, שתיהן אוהבות בעלי חיים ומטפלות בהן, מפעילות פינות האכלה לחתולי רחוב וחברות בוועדה לקידום בעלי חיים בראשות מי און. הן מבטיחות לפעול לאיגודם של כל מאכילי החתולים בעיר על מנת לדאוג לרווחת חתולי הקהילה, כפי שהן סבורות שיש לכנות את חתולי הרחוב. לאחרונה, אף החלו לתכנן כנס למאכילי החתולים בעיר.

מימין: אוה אהרונוף ואלה ארדיטי | צילום: חורחה נובומינסקי

מזיק או מועיל?

נושא האכלת חתולי רחוב הינו שנוי במחלוקת וטעון. מחד, מאכילי החתולים עושים זאת מכספם הפרטי ובהתנדבות מלאה, כאשר רובם עושים זאת באופן מסודר מתוך טעמים של חסד וחמלה.

מאידך ישנם תושבים שמתנגדים להאכלה במרחב הציבורי וגורמים נוספים שחושבים שההאכלה "פיראטית" דווקא מזיקה לאיזון האקולוגי.

כך או כך, כולם מסכימים שחתולי הרחוב ראויים ליותר מהחיים הקצרים והקשים שהם חווים בדרך כלל.

הנושא של הקמת פינות האכלה מסודרות לחתולים מטעם העירייה הגיע כאמור לדיון בהנהלת העירייה לפני כחודש ביוזמתו של מי און, המחזיק בתיק קידום בעלי החיים, אולם הורד מסדר היום.

מי און הציע להקים תחנות האכלה לחתולי רחוב כדי למנוע מטרד לתושבים ומקור מזון לחיות בר. בתחנות אלה, הציע, יהיו פתחים צרים, המיועדים למעבר חתולים בלבד. לדבריו, תחנות ההאכלה מסוג זה קיימות בערים שונות בארץ. 

עוד הציע מי און לקדם הקמת ברזיות המותאמות הן לאדם והן לבעלי החיים.

מי און הגיב השבוע על הסרת הנושא מסדר היום של מועצת העירייה: "עיריית ירושלים משדרגת את פינות ההאכלה, יש בתל אביב, רעננה וגבעתיים, וכאן אנחנו בסירוב. אני בסך הכל הצעתי לעשות פיילוט כדי לראות אם זה עובד או לא וקיבלתי סירוב עקרוני. אבל אנחנו נמשיך. אם הוא רוצה שנגיש את זה דרך הוועדות, זה מה שנעשה".

"פתרונות, כלים ומידע"

בד בבד, בימים אלה מתגבשת כאמור הקבוצה של מאכילי חתולי הרחוב שפועלים בעיר, לצורך העברת מידע ועידכונים, הגברת שיתוף הפעולה בינם לבין עצמם ושיתופי פעולה עם הווטרינר העירוני.

בנוסף, מתגבש הכנס בנושא טיפול בחתולי הרחוב‑הקהילה, זכויותיהם וזכויות מאכיליהם, היבטים משפטיים, ועוד. כנס כזה, יש לציין, נערך בהצלחה בעבר במספר ערים אחרות.

מאחורי היוזמה עומדות אהרונוף וארדיטי. שתיהן מקפידות לכנות את חתולי הרחוב בשם "חתולי קהילה", מתוך האמונה שהם חברים בעלי זכויות בקהילה.

"בשלב זה אנחנו אוספות רשימה של מאכילי חתולים באזור", מסבירה אהרונוף, עיתונאית וראשת חברי המועצה במפלגת 'צדק לכל', המפלגה היחידה והראשונה למען בעלי חיים בישראל. "הרעיון הוא שתהיה לנו רשימה, כדי שאחד יתמוך בשני, שנדע מה החוקים שמגנים עלינו".

לדבריה, רוב המאכילים סובלים מהתנכלויות. "חשוב לדעת שאין שום חוק שאוסר להאכיל חתולי רחוב. אנחנו רוצות לתת כלים למאכילי חתולים. יש את העמותות 'נח', תל"ל ו'אס.או.אס חיות', הפועלות למען זכויות בעלי חיים. הכוונה היא לארגן כנס למאכילי חתולים עם הרצאות כדי לתת להם פתרונות, כלים ומידע".

לדבריה, יש הרבה סטיגמות על חתולי רחוב, כמו למשל שהם מעבירים מחלות ומזיקים. "זה לא נכון. יש הרבה מה ללמוד עליהם. הם יצורים מקסימים שמונעים מהם מקורות של מזון ושתייה וגורמים להם למות. הם שקופים, וזה צריך להיות הפוך. האינטרס של החברה הוא שהחתולים יהיו בריאים, כי הם שומרים על סביבה נקייה".

מי און | צילום: פרטי

"הם לא מטרד"

אהרונוף וארדיטי כבר קיימו פגישה ראשונה עם כמה מאכילי חתולים מהעיר. "השלב הראשון הוא ההתארגנות שלנו", אומרת אהרונוף. "התוכנית שלנו היא לאגד את כל מאכילי החתולים בעיר בשיתוף עם הווטרינר העירוני שהציע לנו בזמנו לאגד אותנו כדי שיהיו שיתופי פעולה. אני נפגשת עם מזכ"לית עמותת 'נח' כדי לנסות ולארגן את הכנס".

אהרונוף מביעה תקווה כי הכנס ייערך בשיתוף עם העירייה ועם הווטרינר העירוני ד"ר עופר עינב, הזוכה לדבריה להערכה רבה מצד מאכילי החתולים, אם כי הן סבורות שבפעילות המחלקה שבראשותו יש מקום לשיפור.

"יש לנו וטרינר מצוין בעיר, אחד הטובים בארץ. חשוב לציין את זה. בעיקר אנחנו רוצים את הדבר הזה למען שיתופי פעולה בין המאכילים. הרבה פעמים מאכילי בעלי חיים נוסעים לחו"ל והחתולים נשארים ללא מאכילים, וכך נוכל לעשות החלפות".

אהרונוף מדגישה את החשיבות של בריאות החתול הקהילתי. "החתול הוא חיה טריטוריאלית, וכשהוא בריא, מטופח ונקי הוא גם בריא לסביבה, ונותן פתרונות לטיפול במזיקים. איפה שיש חתולים אין נחשים, עכברים וג'וקים".

עוד היא מציינת כי החוק בארץ אוהד את החתולים. "יש הרבה חוקים לטובתם - אסור להמית אותם, אסור להזיז אותם מהטריטוריה שלהם, ומותר להאכיל אותם", היא אומרת. "הכוונה היא שנחיה בסביבה אוהבת שבה לא רק החתולאים ידאגו לחתולים אלא כל התושבים. כולם צריכים להבין שהם לא מטרד. חיה מטופלת לא תזיק ‑ ההיפך, היא רק תועיל. מותר להאכיל במרחב הציבורי וגם בפרטי".

על כללי האכלה נכונה היא מסבירה: "ההאכלה צריכה להיות במנה קצובה ובזמן קצוב וקבוע. אם אחרי שעה הם לא סיימו את האוכל אז מפנים אותו. עדיף לא להשאיר את האוכל בחוץ. מומלץ לתת להם אוכל יבש. אנחנו לא מאכילים בשאריות כדי למנוע ג'וקים ולכלוך. חשוב שהמקום יישאר נקי. שתייה חייבת להיות כל הזמן, מים נקיים שמחליפים מדי יום. אין שום חוק שאוסר להאכיל. ההיפך - בתי המשפט מעודדים להאכיל אותם כי זה מעיד על חמלה ודאגה לשותפים שלנו ביקום".

עוד היא מציינת כי יש לדאוג ככל שניתן לבריאות החתולים ולגלות עירנות למצבם הרפואי. חתול שנמצא באזור של מאכילות, היא אומרת, הוא חתול בפיקוח, שכן המאכילים מהווים גשר בינם לבין הווטרינר העירוני שיכול לאתרם בזכותם. "הם לא מתרבים. אנחנו דואגים לסירוס ועיקור בשיתוף הווטרינר העירוני. חשוב להבין שחתול ברחוב הוא מאוד מסכן. אם אין לו מאכיל הוא יחיה גג עד גיל שנה. בדרך כלל הם מתים מדריסות, ממחלות, מהתעללויות, מרעב ומצמא. לחתולים אין כבר מקומות שהם יכולים לאכול בהם. פחי האשפה סגורים הרמטית או מוטמנים, ואין להם גישה למזון. בני האדם השתלטו על כל חלקה טובה, נכנסים לאזורים שלהם, יש בנייה מסיבית, אין להם מקומות לחיות בהם. חייבים להתחשב בהם, חתול היא חיה עירונית והחובה שלנו היא לדאוג להם".

ארדיטי, עובדת סוציאלית במקצועה וחברת סיעת 'מודיעין חופשית' ופעילה למען בעלי חיים, מחזקת את דברי אהרונוף. "החתולים שייכים לקהילה ולקהילה יש אחריות עליהם. צריך להבין את הנושא ולראות מה אפשר לעשות כדי להקל על החתולים, כי החיים לא מיטיבים עימם. נעשה כל מה שנוכל כדי לעורר ולהביא את הנושא למרכז ולהגדיל המודעות, כי לבעלי החיים יש זכויות".

לדבריה, החורף מתקרב והחתולים סובלים בעונה הגשומה. "חשוב לזכור שעל המאכילות יש גם עומס כלכלי לא פשוט. האוכל עולה כסף, ויש מחויבות לבוא, להאכיל. נשמח לשיתופי פעולה". 

"מפרים את האיזון"

יש גם מי שמתנגדים לפינות האכלה לחתולים. אביטל יוגב, מנהלת קהילת מודיעין מטעם החברה להגנת הטבע, מסבירה: "המניעים של המאכילים הם בוודאי ממקום של טוב לב וחמלה על בעלי חיים שנתפשים בעיניהם כחסרי ישע. אך מחקרים מראים שחתולים, ובעיקר כאלה שמשוטטים במרחב באופן חופשי, מפרים את האיזון האקולוגי בצורה חמורה. הם מחסלים כמויות בלתי נתפסות של ציפורי שיר, לטאות ויצורים נוספים, לא לשם מזון, אלא פשוט כי טבעם הוא לצוד ולהרוג.

"הטבע יוצר באופן טבעי איזון בין כל היצורים החיים בתא שטח מסוים. אם מין מסוים מתרבה מעל יכולתו של השטח לספק לו מזון, תהיה בשנה הבאה פחות ילודה מאותו מין, או שריבוי הפרטים ממין זה ימשוך לאזור את הטורפים הטבעיים שלו, ואלה יאזנו בחזרה את שיווי המשקל האקולוגי.

"אבל לחתולים בעיר אין אויבים טבעיים. אין מי שיאזן את מספרם. וכך, האכלה מלאכותית שלהם על ידי בני אדם למעשה מחמירה את הבעיה, ולא מאפשרת לטבע לקבוע את מספרם הנכון והמתאים לאותו אזור.

"האכלת חתולים מזיקה לא רק לחתולים, אלא גם למינים נוספים של בעלי חיים. מקור המזון הזמין ‑ פינות האכלה פיראטיות המפוזרות ברחבי העיר ‑ מושך אליו יצורים חיים נוספים ולא רק חתולים: חולדות, עכברושים, קיפודים, נמיות, צבועים, דורבנים, שועלים, ועוד. כל אלה בוחרים, באופן טבעי, ליהנות מהמזון המונח לפניהם בלי להתאמץ. זה פוגע ביכולת שלהם להשיג מזון באופן טבעי, מושך את חיות הבר פנימה לתוך העיר, דבר שחושף אותן לסכנת דריסה. ההתגודדות סביב פינות ההאכלה גורמת להפצה של מחלות מדבקות, לתופעת השמנה, וכמובן להתרבות מעל כושר הנשיאה של אותו אזור.

"ספציפית במודיעין, ראש העירייה, חברי מועצת העירייה והווטרינר העירוני מודעים היטב להשלכות השליליות שיש לפינות האכלה, והם אינם מאפשרים הקמה של כאלה בעיר. יחד עם זאת, האכלה פיראטית של תושבים קיימת, וגורמת נזק. לתושבים שאינם מוכנים לוותר על המנהג הזה אנחנו קוראים לאמץ לפחות כמה כללים שיצמצמו את הנזק: האכלה בכמות שתיגמר לפני רדת החושך ובמידה, האכלה במקומות שנגישים רק לחתולים, כמו בגובה, והאכלה מאחורי גדרות שמונעות חדירת בעלי חיים אחרים".

מעיריית מודיעין נמסר בתגובה: "הנושא כבר הועלה בעבר על ידי חבר המועצה וכבר אז הוסבר לו כי הקמת תחנת האכלה לחתולי רחוב אינה מומלצת ממספר סיבות, ובהן שלא ניתן להעמיד תחנות עם רשתות ופתח צר שייאפשר רק לחתולים לאכול כפי שביקש, מאחר שתחנות האכלה בנויות כשהן פתוחות. כמו כן, מתוך למידה של הנעשה בערים אחרות עולה כי ריכוז של מזון והעלאת זמינותו מגדילה את אוכלוסיות המזיקים וחיות הבר באותם אזורים. חלק מאותן חיות בר עשויות להוות גורם מפריע או מזיק לסביבה, כמו פגיעה בחיות העיר, וחלקן עשויות להיות תוקפניות או מאיימות לבני האדם בהתנהגותן. בין השאר היו בערים שבהן ניסו להפעיל עמדות האכלה פתוחות, מקרים של מכת חולדות ועכברים, במקרה אחר היתה פלישת חזירי בר (החיים גם באזורנו) לתוך המרחב הציבורי תוך סיכון התושבים. עוד הוסבר לחבר המועצה כי לא כל התושבים מעוניינים שתהיה עמדת האכלת חתולי רחוב בסמוך למקום מגוריהם וגם בדעתם יש להתחשב".