מה הקשר בין שאלות טריוויה לערבי היכרויות? תשאלו את בתאל דבאח, תושבת שוהם במקור, יזמית, חידונאית ו"זוכרת פרטים לא חשובים מאז 1990 ברצף".

האם גם אתם צועקים על הטלוויזיה את כל התשובות ב"מונית הכסף" ומתבאסים שאף אחד לא שומע? או נותנים פייט לצ'ייסר בתוכנית "המרדף"?

We Quiz הוא מיזם חדשני המציע פעילות חווייתית של תחרות טריוויה בין קבוצות, למגוון אוכלוסיות, כחלק מערבי פנויים-פנויות, ולקבוצות מגוונות. המיזם הוקם מתוך האהבה של דבאח לעולם הטריוויה והידע, וגם מתוך הניסיון לגרום לשינוי בעולם הפנויים פנויות.​

בתאל דבאח. צילום: קובי קואנקס

"לאחר השתתפות וזכייה בשעשועון הטריוויה 'לעוף על המיליון'", מספרת דבאח, "החלטתי לשלב בין האהבה לעולמות הידע ובין הניסיון אותו צברתי בתחום ההפקה והנחיית קבוצות לאורך השנים. כך נולד המיזם We Quiz שהוקם כדי ליצור חוויה אחרת, חכמה, מתקדמת ונטולת סלולריים. המיזם מורכב מצוות של צעירים שחיים, נושמים ואוהבים טריוויה, המחויבים ליצירת חוויה עבור קהל הלקוחות.

האירוע, היא מסבירה, מורכב מחמש רמות קושי. על פי רמת השאלות כך גם הניקוד. הקבוצה שמסיימת את חמשת הסיבובים עם הניקוד הגבוה ביותר, זוכה. "אל דאגה, יש גם סיבובי בונוס ועוד הרבה הפתעות שנועדו לכל מי שקצת מתקשה בסיבובים", היא אומרת. "יש להפקיד את הטלפון בתחילת התחרות, ויש גם פרסים".

"גדלתי בשוהם מגיל ארבע", מספרת דבאח, כיום בת 29. "תמיד אהבתי מאוד לקרוא והייתי ילדה סקרנית, ותמיד אהבתי את כל העניין של טריוויה והיסטוריה. יש לי תואר בתקשורת ממכללת ספיר. אחרי התואר הלכתי לעבוד עם אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות. כמה חודשים אחרי שסיימתי את התואר זכיתי ב'לעוף על המיליון' ב־126 אלף שקל. בהתחלה לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות אבל לפני שמונה‑תשעה חודשים ישבתי עם חבר ואמרתי לו שנמאס לי מזה שאנשים מכירים בטינדר. אני אוהבת טריוויה ואני מבינה שיש אנשים שנמצאים באותה סיטואציה, אז עלה לי הרעיון לעשות ערב טריוויה לרווקים ורווקות. הרמתי את זה והיה ערב מאוד מוצלח. תוך פחות משבוע היינו סולד אאוט". 

עזרה לביישנים

דבאח הבינה שעלתה על משהו, שאנשים רוצים להכיר מחוץ לאפליקציות. "זה חסר, ותל אביב עם כל השפע שלה מביאה איזשהו שיתוק. אנשים לא מצליחים לתקשר. הבנתי שיש משהו שאני טובה בו, שאפשר לשלב אותו עם הצורך הזה. האהבה שלי לטריוויה יושבת גם על זה שאני יודעת להנחות ואוהבת להנחות. מאז זה רץ בכל מיני מתכונות בכל הארץ".

לפני כל מפגש כזה עורכת דבאח מעין שאלון קצר שבו היא בודקת מה המשתתפים מחפשים. "יש כמה פרמטרים", היא מסבירה, "הגיל שמחפשים ותחומי עניין. לפי זה אני מנסה לעשות את סידור ההושבה. תמיד זה יהיה מאוזן בין גברים לנשים - בדרך כלל שני גברים ושתי נשים עם כמה שיותר פוטנציאל לחיבור. כל קבוצה מקבלת מארז שבתוכו יש שאלות טריוויה, ובתוך כל מארז יש פתקים לביישנים. מי שרוצה יכול להעביר אחד לשני פתק, או שהצוות יכול להעביר אם מישהו ראה מישהי שמצאה חן בעיניו והוא מתבייש להגיד את זה, או להיפך ‑ לאשה שמישהו מוצא חן בעיניה. חשבתי שזה הדבר שאני הייתי רוצה שיהיה כי אני בעצמי מאוד ביישנית. זה בסדר בעיקר כשכולם יודעים שזאת מטרת הפגישה".

בנוסף, היא מסבירה, מתקיימת הפסקה באמצע כדי שיהיה זמן לדבר.

"זה כרוך בהמון אומץ לגשת ולדבר, כי זה אומר שאתה מחפש, ולא הרבה מעזים להגיד את זה. לכן אני מנסה לעשות כמה שיותר פעולות שוברות מבוכה. אני מכינה שאלות מצחיקות על זוגות מפורסמים, השמות של הקבוצות הן על שם זוגות מפורסמים, כמו ביבי ושרה, ויש המון בדיחות סביב העניין שכולנו פה בעצם כדי לחפש. העובדה שהקהל יודע שאני בעצמי רווקה נותנת גם תחושה נעימה שאני לא באה בחסד".

"החוזקות יוצאות"

התחרותיות, אומרת דבאח, מהווה גם היא דלק לקירוב בין אנשים. המשתתפים מקבלים חמש מעטפות. בכל מעטפה יש בין שש לשמונה שאלות טריוויה. "אני מגיעה מתחום הנחיית קבוצות ואני יודעת שהחיבור של קבוצה ביחד וההזדהות שוברות את המבוכה", היא אומרת. "יש משהו להתעסק סביבו. עצם העובדה שאתה חלק מקבוצה מעלה תחושה חיובית כלפי החברים בקבוצה ומאפשרת להתקרב".

הקבוצות מתחרות אחת בשנייה. "אם מישהו נדלק על מישהי (ולהיפך) מקבוצה אחרת, אז אפשר לתקשר איתה או דרך הפתקים וגם הרבה פעמים שולחים לי אחרי הערב 'לא הספקתי לדבר איתה, איך קוראים לה?'. בגלל שיש לי את המאגר של הנרשמים אני יכולה לחבר ביניהם. אני עושה הכל כדי להגיע לגן עדן", היא צוחקת. 

חידון לדוגמא

(תשובות בתחתית הכתבה)

דבאח, לדבריה, מרגישה שהיא מגשימה את עצמה. "עצם המחשבה שאני יכולה לעזור לשני אנשים למצוא אחד את השני זה כבר גן עדן עלי אדמות. אני יודעת כמה זה קשה. אין דבר יותר מדהים מזה שאתה יכול לתת לבן אדם".

האם יצאו זוגות מהערבים האלה?

"אני לא יודעת אם יצאו זוגות, אבל יצאו הרבה דייטים, וזה הרבה בעיר שבה אנשים נתקעים בשלב הטינדר ולא יוצאים מהאפליקציה לפגוש אחד את השני. יש אנשים שחוזרים פעם אחרי פעם וזה אומר שהרגישו מאוד נוח בתוך הסיטואציה. עצם זה שיש משחק ששובר את המבוכה מאוד עוזר. יש אנשים שהם יותר ביישנים, אבל הם מאוד חכמים ויודעים שיש להם כוח, ובערבים האלה החוזקות שלהם יוצאות החוצה".

עד היום התקיימו שישה ערבי היכרויות במסגרת המיזם והשביעי עומד לקרות ב־1 בספטמבר ב'אילקה בר' בתל אביב.

"בערב הראשון היו 80 איש והיה סולד אאוט", מספרת דבאח, "לאט לאט הבנתי שבשביל שאנשים יוכלו להרגיש אינטימיות עדיף לעשות מפגשים קצת יותר קטנים כדי שכולם יוכלו לראות אחד את השני ולהרגיש בחברה יותר מצומצמת. עד היום זה היה רק בתל אביב, אבל יש שאיפה לעשות גם מחוץ לתל אביב. פשוט תל אביב מרכזת המון רווקים ורווקות וזה מתבקש".

"כלי ורסטילי"

דבאח הרחיבה את המיזם לעוד אוכלוסיות. "זה התחיל מפנויים פנויות, אבל היו ערבים לעוד קהלים", היא מסבירה. "בגלל שאני כותבת שאלות לשעשועונים זה קל לי. טריוויה זה כלי מאוד ורסטילי שמתאים לכל הגילאים ולכל הקומיבינציות. כולם אוהבים ידע ותחרות. כבר הוכח שטריוויה מתאימה לכולם".

היא, לדבריה, תמיד צוחקת עם הקהל ומספרת להם שאמא שלה אומרת שהדרך הכי טובה לבחון בעל לעתיד היא לראות איך הוא מתחרה.  "בערבים האלה יוצאת מאנשים המון תחרותיות. לפעמים זה קצת מאיים. נניח שרואים אשה צעירה שעושה ערב של טריוויה והיא קצת יותר חכמה ממני, זה מאיים באיזשהו אופן".

דבאח בעצמה יצאה בעקבות אחד הערבים לשני דייטים. "במידה מסוימת אני נמצאת על התפר. אני המנחה של הערב, אבל יש אנשים שזה מרשים אותם ורוצים לפגוש אותי. הרבה פעמים המשתתפים לא יודעים מה הסטטוס שלי. אני הכי ביישנית בעצמי. אם מישהו ימצא חן בעיניי אולי אשים פתק. זה הדיסוננס. אני יכולה לעמוד מול 120 איש בלי בעיה, אבל בתחום הזה אני מאוד ביישנית".

למה זה חשוב לדעתך שיהיו מפגשים כאלה?

"באופן כללי, אנחנו, דור ה־Y, קצת על התפר. אנחנו זוכרים איך זה לתקשר פנים מול פנים אבל לאט לאט אנשים פחות מדברים אחד עם השני. אנשים לא ניגשים אחד לשני בפאב. אפשר להגיד שזה המקום שאני מנסה לתווך בין אנשים. אני אוהבת מפגש אנושי. בגלל זה יש אלפי אפליקציות של היכרויות. אנשים רוצים אהבה ורוצים זוגיות. לכאורה יש שפע מטורף אבל זה משתק, כי יכולים תמיד למצוא משהו יותר טוב. דבר נוסף ‑ במשך שנים האבולוציה שלנו התפתחה בגלל הריח ובגלל עוד חושים. כשאת רואה תמונה של בן אדם באפליקציה את לא מבינה בדיוק מי זה שעומד מולך. פעם אנשים נפגשו והכירו, והיום זה כבר לא קורה. יש באמת צורך אמיתי במפגש פנים מול פנים. זאת הסיבה שבגללה יש אנשים שחוזרים שוב ושוב לערבים שלי, כי הם באמת רוצים לתת צ'אנס במסגרת הזאת. היא משרתת אצלם את המקום שבו הם יכולים להכיר פנים מול פנים".

איזה תגובות את מקבלת?

"המון תגובות חיוביות של 'איזה כיף שאת עושה את זה, רעיון גאוני'.  אנשים אומרים 'איזה כיף שאפשר לדבר אחד עם השני'. המון נשים הרגישו שסוף סוף מישהו מחזר אחריהן, מישהו בא ומדבר איתן, אלה התגובות העיקריות - על החזרה לפעם".

טווח הגילאים הוא 37-25. "זאת חלוקה גסה לאנשים שעדיין לא עשו את 'הסיבוב הראשון' שלהם ושל מי שכבר סיים עם המסגרות של צבא‑לימודים ומחפשים את הפלטפורמות להכיר אנשים".

ושאלה פולנית לסיום - איך זה שלך אין עדיין חבר?

"תמיד שואלים אותי את השאלה הזאת. כנראה שאני מקרה קלאסי של סנדלר שהולך יחף (צוחקת), אבל אני תמיד אומרת שזה בסדר שלי אין עדיין. צריך להבין שלא תמיד אנחנו הבנות מחפשות. יש עוד הרבה דברים שכרגע מעסיקים אותי. הקמתי עסק בגיל 28 וכרגע אני לא הכי צריכה זוגיות. אני עסוקה בלהקים עסק. אם זה יבוא זה יבוא. אנחנו לא מסכנות ולא יושבות בבית ומחכות שיצילו אותנו ממצבנו. דווקא יש המון גברים שרוצים זוגיות והפלטפורמה הזאת מאוד עוזרת להם כי עדיין מצופה מגברים להתחיל עם נשים. דווקא בתוך האפליקציות יותר קשה להם להתבלט. המקום הזה מעניק להם את האפשרות להיות כמו פעם".

את עדיין מאמינה באהבה?

"מעולם לא הפסקתי להאמין. האהבה היא הדבר הכי נפלא שיש. אצלנו  בערבים אין שום מקום לציניות. אנחנו רוצים שיבואו וירגישו הכי טוב שאפשר. זה הדבר הכי נפלא שיש, ואם אני יכולה לעזור זה מדהים בעיניי".

תשובות לחידון:

  1. ארצות הברית והממלכה המאוחדת
  2.  קיבוץ נתיב הל"ה
  3.  הממלכה המאוחדת
  4.  פיט בסט
  5.  מנחם בגין, בתגובה לנאום הצ'חצ'חים
  6.  אריתה פרנקלין
  7.  ג'יימס קמרון